<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ג ח"ז</h1>
<h2>דף ב.</h2>
מגו במקום עדים או להוציא ממון או מה לי לשקר לא אמרינן כי לא אמרי' מגו אלא במקום שאין עדים או להעמיד ממון בידו בתרא מציעא וכן הסכימו רוב הפוסקים דלא אמרינן מגו להוציא ממון וכתבו החידושין דאמרינן מגו אפילו במקום שמתחייב שבועה. מנה לי בידך והא שטרא ואמר ליה שטר מזוייף הוא ואמ' ליה אין שטר מזוייף הוא ומיהו שטר היה לי ונאבד אין נאמן מטעם מגו להוציא ממון כי אין נאמן אלא להעמיד הממון בידו בתרא [ל"ב ע"ב]. מי שתפס יכול לטעון שיש לו עליו עד כדי דמיו מגו דאי בעי טעין לקוחה היא בידי. ובספרים יכול לומר ממושכן הוא אצלי ונשבע שבועה חמורה כעין הנשבעין ונוטלין שבועות וכן כתב רבי יוסף הלוי וכן כתב רב אלפס. לא אמרינן מגו לאפוקי ממונא כגון אם יש עליו שטר ממנה ואומר מלוה שאינו אלא חמשים השטר חספא בעלמא ואין להאמינו מטעם מגו לאפוקי ממונא וכן אם אמר שטר מזוייף הוא אבל שטר היה לי ואבד וכל כיוצא בזה אבל אם נאמנות היה ביני ובין הלוה נאמן כתובות.
